'הפי' פלייס

חומוס פלייס- החומוס של העם

שירן כהן שי | | 15/11/2018

 

חומוס זה לא צחוק, במשך השנים החומוס מקבל נזיפות אבל גם הרבה ליטופים. אומנם על טעם כן אפשר להתווכח, אבל טועם חומוס מוכשר יוכל לאמת בוודאות, האם מדובר בחומוס מעולה או בסתם אחלה חומוס. היו לפניי אלפי כתבות על חומוס במדיות השונות, אבל הדבר היחיד שהם מפספסים בטעם, זה את האנשים. המשפט השיווקי ההוא כל כך מאוס, אבל כל כך נכון כי "חומוס עושים באהבה או לא עושים בכלל". כמו בכל מסעדת פועלים, גם את "חומוס פלייס" בחרתי לדרג לפני הכול לפי האנשים, התור בכניסה, הלחץ במהלך שעות השיא והצלחות הריקות (או לא).


 


 

חומוס פלייס בבעלותו של אלי אלדבח, בחור צעיר וכריזמטי שזיהה כבר לפני עשור את הפוטנציאל בצומת עד הלום, כשפתח את ה"שניצל פלייס".  כיזם צעיר הוא חיבר 1 ועוד 1 והבין שמדובר בצומת עסוקה, כזו שתביא אליו בד בבד נהגי משאיות בהפסקה ורופאים בדרך לתורנות, מה שגרם לו להביא לעולם את "חומוס פלייס", בית של אוכל עם אוכל של בית, כזה שאף אחד לא יתנגד לו בשעת צהריים מורעבת. אז כן, שם המקום תולה תקוות של חומוס, אבל יש עוד הרבה מסביב.  


 

 


 

לחומוס יש שעות לא קונבנציונאליות, ברוב המקומות מסיימים את הסיר כבר בשעה 13:00 אם לא לפני, אך ב"חומוס פלייס" מכינים עוד לאלה שעדיין לא הספיקו, אך אם אתם רוצים לבדוק את החומוס באופן מהימן, כדאי שתגיעו בשעה בה לכולם מקרקרת הבטן, שעת צהריים לגיטימית 12:00. זו השעה שהגעתי והייתה שם המולה לא קטנה של רופאים, נהגי משאיות ומה שבניהם.. כולם המתינו בתור כמו ילדים טובים, בהו בתפריט ולאחר תהייה ארוכה בחרו את החומוס כמנה ראשונה ואחריו את הדג כמנה עיקרית. בתור ההוא, חיכו יחד ארבעה חברי ילדות, מה שהתגלה לי כשביקשתי לצלם אותם אוכלים וקיבלתי בתמורה סיפור חיים.

 

דרור, משה, אביעד ונאור הם האנשים (מתוך אלפים) שהופכים את החומוס למה שהוא, אוכל חברתי, כזה שכיף לאכול יחד, כזה שהופך את "חומוס פלייס" ל"הפי פלייס" ברגע אחד. אז אחרי חיוכים ותמונה מלאה בתיאבון, החבר'ה אכלו, תוך כדי שהם מעדכנים אחד את השני בסיפורים של החודשים האחרונים. ארבעתם שירתו יחד בגולני וסיימו את השירות לפני למעלה מעשר שנים ומאז, כל שלושה חודשים הם נפגשים, למרות שכל אחד גר באזור אחר לחלוטין. דרור מבאר שבע, משה מירושלים, אביעד מאשדוד ונאור מתל אביב, מעין קיבוץ גלויות מקרי לחלוטין שהפגיש אותם בצה"ל. אז הפעם, הם מספרים שתכננו להיפגש במקום אחר, אבל ברגע האחרון, אביעד סימס לחבר'ה שמצא את המקום המושלם, בזמן שהוא מתדלק את הרכב. בשונה ממסעדות פועלים פשוטות, אלדבח טרח לשבח את הנכס ב"חומוס פלייס", שיפץ את המקום והפך אותו למקום שכיף לשבת בו, לא רק לאכול וללכת. אומנם המסעדה צמודה לתחנת דלק, אך ברגע שנכנסים פנימה, אדי הדלק מתאדים, כאילו לא היו.


 


 

 

אז כפי שציינתי בתחילת הכתבה, החומוס זה לא רק החומוס, הוא לגמרי האנשים והחיוכים שעושים אותו, אבל ב"חומוס פלייס" יש חומוס עם הרבה כישרון, חומוס שנעשה בעמל רב במשך חודשים רבים של ניסיונות, דיוק בתבלינים ובכמויות הנכונות שהפכו את החומוס לייחודי עם מרקם מעודן, כזה עם חותם אישי שיהיה ניתן לזהות ממרחקים. אז מי העיד על כך? לא רק אני, אלא כל מי שאכל ונהנה, כמו החבר'ה שפגשתי ועוד אחרים כמוהם, מספרים שאכלו באינספור חומוסיות בארץ הן בירושלים והן בתל אביב, אבל ב"חומוס פלייס" הרגישו את הטעם שבזכותו עשרות אנשים מגיעים במיוחד ולא כדרך אגב.

מה יש חוץ מחומוס? עוד הרבה, בנוסף לשירות החם והמשפחתי, יש גם דגים משתנים לפי מצב הרוח של אלדבח או לפי מצב הרוח של הים, יש מג'דרה מעולה, פלאפל ממכר, שקשוקה ומגוון סלטים שנחתכים ברגע אמת.


 

 

היכן? "חומוס פלייס" צומת עד הלום, צמוד לתחנת דלק תפוז

כשרות? כשר למהדרין

שעות פעילות? א'-ה' 10:00-18:00

ו' 10:00-15:00

מחיר? חומוס קומפלט (פול, ביצה, גרגירים, טחינה) – 30 ₪

טלפון? 050-8086267

 לעוד כתבות טעימות לחץ כאן

 

 

כתבתה של שירן כהן שי