יום שני   08/04/2013

תיאודור הגיע לעיר הנמל/ סיון קידר

איילה מתאודור חוזרת ארצה אחרי 30 שנים בצרפת, מתחזקת בהדרגה ומגלה שבחיים הכל כתוב והרשות נתונה
תיאודור הגיע לעיר הנמל/ סיון קידר | מגזין אשדוד בתפריט | פורסם: 08/04/2013

הדבר האחרון שעליו חלמה הוא עיסוק בתחום, אך החיים טמנו בחובם הפתעות רבות, והביאו אותה שוב ושוב למחוזות אלו. הגורל רצה, והפתיע אותה בדרכים רבות, אותן אתם עתידים לגלות מייד.

מסעדת-תיאודור-אשדוד

איילה מיילט, בת 39, היא הבעלים וההנהלה של מסעדת תיאודור שנפתחה לאחרונה. היא ילידת הארץ, אימה ילידת אשדוד, ואביה גדל ביבנה, אך כבר בהיותה בת 6 היגרה המשפחה לצרפת. כעת, 32 שנים לאחר ההגירה, המשפחה המורחבת כולה, כמעט בהרכב מלא, חוזרת ארצה.

אך על מנת להגיע אל הזמן הזה, נחזור לאחור אל הימים ההם.

אביה של איילה, שמעון אזרואל, החל לעסוק בתחום כבוגר תדמור בעת פתיחת מלון מי עמי, שם ניהל את כל תחום המזון, המשקאות והאירוח. לאחר 9 שנים כשמיצה את תפקידו פתח חנות בגדים, ולאחר מכן עבר לתחום מכני יותר ופתח מוסך. אך החזרה לתחום המזון לא איחרה להגיע, ועם הגירת המשפחה לצרפת חזר אל ענף האירוח והמזון. בתחילה עסק במתן שירות באולמות ובמסעדה איטלקית מקומית. 5 שנים מאוחר יותר פתח את המסעדה הראשונה שלו- marina, מסעדה איטלקית, בה היו 120 מקומות ישיבה. מצוקת העובדים בענף לא פסחה גם על marina, ואימה של איילה, עדנה, נכנסה לתמונה. למעשה, עד היום היא יד ימינו של שמעון. ונראה שגם היא התמכרה.

איילה סירבה לעסוק בתחום, מאחר והכירה כילדה את הקושי וההקרבה הנדרשים מהוריה, אך אביה הפעיל לחץ מתון, ודאג להעסיק אותה במסעדה בכל עת בה היה זקוק לידיים נוספות. איילה למדה כבר מגיל 14 לתת מענה לצורכי הלקוחות ולשרת את הסועדים.

בבגרותה עסקה איילה ביבוא ויצוא, ובחברה בה עבדה הכירה את בעלה לעתיד- ניקולא. חלפה בסך הכל שנה תמימה אחת, ואביה של איילה פתח מסעדה בשם roval, גם היא בקונספט איטלקי, בה היו 50 מקומות ישיבה, ושם איילה תפסה את מקומה יחד עם ניקולא. היא מספרת "בהתחלה הוא לא ידע כלום, אני לימדתי אותו הכול. הוא היה עובד בבר ואני לימדתי אותו לתת שירות, למלצר ולארח".

מסעדת marina נמכרה לאחר 17 שנים, ו- roval נמכרה לאחר כ- 5 שנים. "עברנו יחד הכול" מספרת איילה, "עלינו הכי למעלה וגם ירדנו הכי למאטה. כבר היינו עייפים, ורצינו גם להיות יותר עם הילדים. לקחנו כל המשפחה שנת שבתון כדי שנוכל לנוח, אבל אני ואימא תמיד המשכנו לעבוד". באותה התקופה יחסיהם של איילה וניקולא עלו על שרטון, ונפרדו דרכיהם בגירושין. איילה עבדה כגננת בבית ספר יהודי בצרפת, ואט אט החל לבעבע בה הרצון להתקרב אל הדת, שכילדה לא זכתה ללמוד בבית ספר יהודי מאחר ולא היה בקרבת מקום מגורי משפחתה.

בינתיים פתח אביה של איילה מסעדה איטלקית חדשה בשם onjelo, שמנתה 200 מקומות ישיבה, וזכתה להצלחה מסחררת. לאחר כשנתיים המסעדה נמכרה, וזו הייתה הזדמנותה של המשפחה לעלות ארצה, מאחר והשנים הרבות בגולה הביאו לגעגועים לארץ הקודש בקרב המשפחה כולה. איילה ביקשה את רשותו של ניקולא לעלות ארצה עם הילדים, וניקולא בצעד מפתיע החליט שגם הוא עולה ארצה על מנת להיות קרוב לילדים. בתחילה עבד כמלצר במלון דן באילת, וכחודש לאחר מכן החל לעבוד במלון הרודס בתל אביב.הגורל רצה, ודרכיהן של ניקולא ואיילה התמזגו, והם נישאו בשנית.

כל העת הזו חיפשה המשפחה הזדמנות להיכנס אל תחום המזון בעיר, ובין המסעדות השונות אותן בחנו הייתה מסעדת ארביקה, שנרכשה על ידיה. "יש רגעים בחיים שאת מרגישה כאילו קיבלת מסר", היא מספרת, "בהתחלה בכלל רצינו לקחת מקום אחר, והרגשנו שהמקום פחות מתאים לנו, אבל בשנייה שדרכנו במקום קיבלנו שיחת טלפון מצרפת, שפשוט סימנה לנו, שזה המקום שלנו". את שיחת הטלפון קיבלה איילה מאחיה, שנשאר בצרפת מכיוון שאשתו הרתה. בשיחת הטלפון התבשרה איילה שגיסתה ילדה.

מסעדת ארביקה שינתה שמה לתיאודור, וגם התפריט שודרג. הקונספט צפוי- איטלקי, ניחשתם נכון, עם נגיעות שכל צרפתי ידע להעריך. במקום נערכים ערב שירי ארץ ישראל אחת לשבועיים וערב יווני עם נגן בוזוקי אחת לחודש.

נראה שמשפחת אזרואל- מיינסט מביאה לאשדוד הרבה ידע וניסיון עם נימוסים אירופאים במינונים מדויקים המתאימים לקהל האשדודי. מהרושם שלי זוהי משפחה חמה שמבינה כיצד יאה לארח, וטוב לנו שהם כאן. ברוכים השבים!!!